פסק-דין בתיק ת"ק 000718/03

התובע הינו בעלים של משאית ( להלן: " המשאית").

הנתבעת הינה עובדת סוכנות  הביטוח  י. דריזין (להלן - "הסוכנות")  ואילו הנתבע הינו הבעלים של הסוכנות ומעבידה של הנתבעת.

הסוכנות יצאה בפרסומים על מבצעים מיוחדים לביטוח כלי רכב ובעקבות זאת פנה התובע  לסוכנות וביקש מהנתבעת לדאוג להנפיק בעבורו פוליסת ביטוח צד שלישי ופוליסת ביטוח "חובה" למשאית.

הנתבעת, בתיאום עם התובע, הציעה לו הצעה עבור שני הביטוחים הנ"ל והוא נתן את הסכמתו לכך.

עוד באותו יום הבחין התובע כי קיימת אי התאמה בין קוד הדגם המופיע ברשיון הרכב ובפוליסות הביטוח הקודמות שהוצאו למשאית ואשר הוצגו בפני הנתבעת, לבין קוד הדגם שצוין בפוליסות שהונפקו באמצעות הנתבעת.

בעקבות זאת, פנה התובע טלפונית לנתבעת, הסב את תשומת ליבה לכך, אולם זו לא מצאה לנכון להתייחס לפנייתו ועל כן ולמען הסדר הטוב שלח לה התובע ,עוד באותו יום, פקסימיליה ובה העלה על הכתב את תוכן שיחתם.

גם לאחר קבלת הפקסימיליה לא עשתה הנתבעת דבר על מנת לוודא שמא נפלה טעות בידיה והיא תייקה את הפקסימיליה בתיקו של התובע בסוכנות.

בסופו של יום, לאחר ארבעה חודשים, הודיעה  אליהו חברה לביטוח בע"מ (להלן - "אליהו") לסוכנות כי אין התאמה בין פרטי המשאית המופיעים בפוליסת תעודת "החובה" לבין פרטי המשאית המצויים במשרד הרישוי, ועל כן היא ביקשה מהסוכנות "... לבצע בדיקה בדחיפות  (הדגשה במקור ה.י.) מאחר ותעודת ביטוח שגויה עלולה לגרום למבוטח להיות ללא כיסוי ביטוחי".

הנתבעת פנתה לתובע וזאת משהוברר  כי אכן הצדק עם התובע, וכי המדובר בשני קודי דגם שונים, דהיינו משאית ולא רכב מסוג מסחרי עד 4 טון כפי שבוטח.

פרמיית הביטוח בגין כל אחד מהרכבים הנ"ל שונה באופן ניכר ובולט לעין ונראה כי התובע הבחין בכך ועל כן נתן הניח כי הגורם לכך הוא ההבדל בקוד הדגם.

להערכתי, התובע  הבין את מקור הטעות ועל מנת למנוע כל טענה עתידית מצד הנתבעים הוא העלה על הכתב את השגותיו בענין קוד הדגם.

הנתבעת וכן נציגי אליהו פנו לתובע בדרישה כי ישלם את תוספת הפרמיה הנדרשת, ולחילופין כי ישיב את תעודת החובה, אך הוא סרב לעשות כן.

התובע, במשך תקופה ארוכה, ניסה לקבל מסוכנויות ביטוח אחרות  הצעה חלופית זולה ומשזו  הוצעה לו הוא השיב לסוכנות את תעודת החובה ו"אליהו" השיבה לתובע את הסך ששילם, בניכוי סך של כ-  1500 ש"ח בגין התקופה היחסית בה היה ביטוח "החובה" בתוקף, כטענתה.

פוליסת הביטוח לאחריות כלפי צד שלישי הונפקה על ידי איילון חברה לביטוח בע"מ וזו השיבה לתובע את מלוא הפרמיה ששולמה על ידיו.

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת לתשלום הסך של 3,433 ש"ח ששולם על ידיו בצירוף סך של 6,500 ש"ח בגין עוגמת הנפש, טרדה, רכישת פוליסות ביטוח חדשות והסיכון בגין נסיעה ברכב ללא ביטוח מתאים ובתוקף.

להערכתי, באם היה חלילה מתרחשת "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לתאונות דרכים התשל"ה - 1975 - קיים חשש כי אליהו היתה מעלה טענה ולפיה אין כיסוי ביטוחי למקרה ביטוח זה.

חיזוק לכך אני מוצא הן במכתבה של "אליהו" בו העלתה את האפשרות כי יכול ולתובע לא יהיה כיסוי ביטוחי וכן נוכח העובדה שאיילון חברה לביטוח בע"מ השיבה לתובע את מלוא הפרמיה ששולמה על ידיו, דהיינו, היא הגיעה למסקנה כי פוליסת הביטוח שהוצאה על ידה לא היתה בתוקף.

אשר על כן, אני מוצא לנכון כי על הנתבעים ,ביחד ולחוד, להשיב לתובע את הסך שנוכה על ידי "אליהו".

לא מצאתי לנכון לפסוק לתובע פיצוי נוסף מעבר להחזר הסך הנ"ל מהטעם שלא שוכנעתי כי נגרם לו כל נזק נוסף שהוא.